ראשית, למען הסר כל ספק אומר כי אין למערכת האתר בדמותם של שני גברים לבנים שום קטע עם אתיופים- זה פשוט קורה, נשבע לכם. יחד עם זאת לא אכחיש את הקשר האסוציאטיבי שהובילני ממצוקת התלמידים האתיופים, נושא עליו נכתב במדור האקטואליה שלנו אל הבחור שעליו אדבר כאן. מה לעשות,הוא אתיופי ומה לעשות, שכמו במקרה של התלמידים גם לו מגיע יותר. לבחור קוראים Kenna, ואני משוכנע שאלה מכם שכבר מיודדים איתו יסכימו שבאמת מגיע לו יותר. לא הייתי מעיד על עצמי כאחד שמרבה לטעון לחוסר הערכה לא מוצדק, אך אין זה המקרה כאן: הוא הכי אנדרייטד שיש, וההפסד כולו שלנו.לפני מספר שנים קניתי ספר "Blink" מאת מלקולם גלאלדוול, ומכל הכתוב בו רק דבר אחד זכור לי עד היום: הפרק שנקרא "הדילמה של Kenna: הדרך הנכונה והלא נכונה לשאול אנשים מה הם רוצים". הודות לספר הזה הכרתי את Kenna, ומבחינתי העובדה הזאת מעניקה לי לגיטימציה לומר לגלאדוול שהוא כתב פיצוץ של ספר. אנסה לתמצת בצורה גסה את הכתוב בפרק: גלאדוול מנתח כיצד Kenna, שסומן ע"י מומחי מוזיקה רבים כדבר הגדול הבא, נחל כישלון בסקרי השוק שנערכו ע"י חברות התקליטים, וכתוצאה מכך החוזה איתו לא נחתם. המחבר מצביע על פקטורים רבים שעשויים להשפיע על בחירתם של האנשים, ומסייע לנו לזהותם בפיאסקו של Kenna.
אין קיצורי דרך
Kenna Zemedkun נולד באדיס אבבה בשנת 1978, וכשהיה ילד היגרה משפחתו לארצות הברית. הוא גדל בבית עם חוקים נוקשים ובאווירת
אדיקות נוצרית, ועד שנות העשרה המוקדמות לחייו לא שמע מוזיקה אחרת מלבד נעימות נוצריות בבית ושירי מקהלת הגוספל בכנסיה. עד שיום אחד חבר הביא לו דיסק "The Joshua Tree" של U2, ומאז לדבריו של Kenna הוא נשאב אל תוך מרחבי המוזיקה. מהר מאוד הוא מילא את החורים שבהשכלתו המוזיקאלית, בלע תקליטים בסיטונאות, למד לנגן על מספר כלים, התמקצע בהפקת סאונד ובסופו של דבר עקף את כולם בסיבוב - אולי כתוצאה מאינטנסיביות הצריכה, התשוקה ועודף כישרון. בשלב מסוים הוא פונה לחברו מימי התיכון צ'אד הוגו (Chud Hugo ), שיעזור לו להקליט את שיריו. תוך כדי הוא משתתף במספר פרויקטים עם The Neptunes של אותו צ'אד הוגו ופארל ( Pharrell Williams ) ובמקביל גם מתחיל להופיע עם החומרים המקוריים שלו, כשהוא בעיקר מחמם אחרים. הקהל אהב אותו, בסצנה התחילו לדבר עליו, אנשים עם רזומה בתחום סימנו אותו כדבר הבא, כמישהו שהביא את העתיד להווה- הצליל שהוא מפיק הקדים את זמנו הם אמרו. את אותם הדברים אמר עליו גם פרד דרסט (Fred Durst), סולנה של Limp Bizkit והבעלים של Flawless Records, אמר ועשה. הוא הוכיח את אמונתו המלאה בכישרון של Kenna כש ב- 2003 הוציא לו את אלבום הבכורה "New Sacred Cow", שנתיים אחרי שכל חברות התקליטים הגדולות התקפלו לנוכח הממצאים שהעלו סקרי השוק שערכו.Make Sure They See My Face
האלבום הראשון של Kenna כולל בתוכו שלל סגנונות: רוק, סינת'- פופ, סול ואפילו נגיעות של היפ- הופ מעובד, בקיצור- אינדי של המאה ה- 21. הקול הנעים והכן שלו מאזן את חיתוכי ה- R&B והצליל האלקטרוני: אלה נשזרים בו ויחדיו ויוצרים משהו שחודר ישירות אל הלב, סליחה על הפואטיות הטריוויאלית. השירים נעים מכאלה על פלטפורמת פסנתר, כמו Yeneh Ababa , ועד כאלה שבנויים על דומיננטיות אלקטרונית ברורה, כמו השיר הבא. והיי, לא לשכוח לעקוב אחרי העלילה:
אחרי צאת אלבומו הראשון, הפך Kenna בחוגי הברנז'ה המוזיקאלית והקולנועית בארה"ב למישהו שזה cool לאהוב אותו, בדיוק כמו שזה קרה ל- Arcade Fire. הוא מתחיל להפיק על ימין ועל שמאל, מאשלי סימפסון ועד לינקין פארק, ואפילו קניה ווסט הכריז עליו כאחד האומנים האהובים עליו. ב- 2007 הוא מוציא את אלבומו השני "Make Sure They See My Face", שזהו המשפט שאמר לו פארל בטלפון, בהתייחסו לכך שבאלבום הראשון נשאר Kenna בצל כדמות, כאשר אינו מופיע אפילו בקליפים לשיריו. את האלבום הזה הוא מפיק בצוותא עם חברו צ'אד הוגו (איך לא), וכששומעים אותו מבינים שKenna לא מפחד לעשות דברים קליטים ונגישים יותר. הוא לא חושש להציב את עצמו בנישה ה"טבעית" לבחור השחור של היפ הופ ו- R&B, אינו חושש שהדבר יתפרש כסוג של התמסחרות וכי היצירה שלו מכוונת קהל יעד. אין ספק שהוא שאב ולמד לא מעט במסגרת שיתוף הפעולה עם The Neptunes, וכשאתה מפיק הרבה היפ- הופ על רבדיו אתה מרגיש מספיק בטוח לעשות אחד גם, אם כי באינטרפרטציה שלך. הנה לכם הסינגל הראשון של האלבום "Say Goodbye To Love", שבשנת 2008 היה מועמד לפרס גראמי בקטגוריית Best Alternative R&B Performance:
בימים אלה מתרוצצות שמועות עיקשות כי Kenna שוקד על חומרים לאלבומו החדש. בינתיים שניים זה כל מה שיש לנו, אבל אני רגוע כי השניים האלה מתחזקים אותי יופי עד שהוא יצא. אני מודה כי אלבומו הראשון נגע בי יותר, אולי זוהי הבוסריות הכנה והתמימה שלו ואולי זהו אני שפיתחתי ציפיות יתר. ובכל זאת האלבום השני פשוט מצוין, בו מתגלה Kenna כאומן על שמציע מטעמים לכל חך. עכשיו רק תבחרו מה טעים לכם:
