אי שם בשנת 2006, באחד הלילות כאשר M2 פועל ברקע נתקלתי בקליפ הראשון של Enter Shikari. זה החל בפתיחה אלקטרונית והמשיך למתקפת גיטרות שבאה בשילוב עם הצרחות (Growling) של הסולן. השיר
פשוט גרם לי לעצור ולשאל: אוקי, מה הלך פה עכשיו? לאחר בדיקה התברר שמה שהלך פה היה הסינגל בעל השם Sorry You're Not A Winner של החבר'ה מסיינט אלבנס שבממלכה המאוחדת. השילוב של הפוסט-הארדקור\סקרימו עם אלמנטים חזקים של ניו-רייב היה מפתיע ויפה. הארדקור\מטאלקור הפסיקו להיות רלוונטיים והפכו לפרודיה על עצמם איפשהו בסביבות השנים 2002/03 וחשבתי שאם כבר תבוא הגאולה לז'אנרים של הדיסטורשן, הרי היא בטוח תהיה בעלת מבטא בריטי. קיוויתי שאנטר שיקארי יהיו הגאולה הזאת. בינתיים הלהקה לא הייתה חתומה בלייבל וללא אלבום, כאשר רק כמה גירסאות דמו של השירים מסתובבים ברשת. אבל איזה שירים... הצלילים האלקטרונים שהיוו את סימן ההיכר של הלהקה תרמו לאווירה העתידנית, הצרחות של הסולן, רו ריינולדס והשירה הנקייה שלו לפרקים ביחד עם הדיסטורשן הכבד של הגיטרות עבדו מצוין ונתנו תחושה של משהו מרענן. השירים נכנסו ישירות לפנתיאון אצל החברים הקרובים, ואנטר שיקארי הוכתרה בחוג האינטימי כאחת הלהקות המעניינות של השנה. בינתיים הם סירבו לחתום בלייבל כלשהו וכיכבו במצעדי ההורדות השונים. ב- 2007 הם זכו במספר פרסים נחשבים של מגזינים כמו NME ו Kerrang! , שסימנו אותם כדבר הגדול הבא. שנת 2007 הייתה גם השנה בה יצא האלבום המלא הראשון שלהם "Take To The Skies", שברובו הכיל שירים ששוחררו בעבר בגרסאות הדמו שלהם והוקלטו מחדש (לא כולם היו טובים יותר בגרסא החדשה, יש לציין).
/////////////////////////////////////////////////////////////
,Go tell all your friends that this is the end
!This is the end
(Enter Shikari – Mothership)
בחודש יוני האחרון יצא אלבומם השני של אנטר שיקרי הנושא את השם "Common Dreads" . גם אם לא שמעתם את כל האלבום, האזנה לשני הסינגלים הראשונים ממנו בהחלט תספיק על מנת להבין שמשהו קרה לאנטר שיקרי, משהו לא טוב במיוחד. אחת הטענות השחוקות ביותר בנוגע לאלבום מס' 2 של להקות שוליים היא כמובן
טענת ההתמסחרות. במקרה הנ"ל חוששני שלא מדובר בטענה- החבורה המוכשרת מסיינט אלבנס לקחה את כל מה שייחד אותה ופשוט זרקה לפח. הצרחות של הסולן הוחלפו לגמרי בשירה נקייה, הגיטרות הורידו הילוך ונשמעות יותר כרקע- האמת שהכל נשמע כרקע לשירה של רו ריינולדס, שתפסה כעת את מרכז הבמה. השירים המורכבים והמפתיעים הוחלפו בכאלה שחוברו לפי נוסחת האינסטנט שקורצת ישירות לנערים ונערות לובשי שחור- וורוד מעבר לים. הטקסטים על חלל ומיתולוגיה הוחלפו בטקסטים (עאלק) פוליטיים מגוחכים ומלאי קלישאות. הקליפים שיצאו לסינגלים Juggernauts ו- No Sleep Tonight ממחישים את השינוי בצורה הכי טובה: ב- No Sleep אנחנו רואים את הסולן נתקל בבורגני ממוצע ברחוב ועוקב אחריו הביתה רק כדי לגלות שאשתו צריכה "לסבול" בבית גבר נאה, מטופח, ששומר על כושר וכנראה גם מרוויח לא רע בכלל. אפשר להניח כי הסולן טוען שלו יש משהו עדיף להציע... בקליפ לשיר Juggernauts אנחנו מוצאים את חברי הלהקה קשורים לעמודים מסתוריים באווירה פוסט אפוקליפטית. למרות שבתחילת השיר יש ניסיון לחזור לשורשים עם גיטרות מהירות שמתחרות בקלידים מהירים לא פחות, מיד לאחר מכן השיר מתחיל ישירות מהפזמון (אסור לאבד אף ילד אימו\לקוח פוטנציאלי!) ואחריו ישנו קטע שדי השאיר אותי פעור פה, בו הוא מדקלם מספר שורות על התחממות כדור הארץ-המשבר הכלכלי (מחק את המיותר). התוצאה נשמעת כמו מייק סקינר לאחר שהסמים מחקו לו לגמרי את הראש והוא איבד כל יכולת כתיבת טקסטים. באחד הרגעים היותר מגוחכים בקליפ חברי הלהקה צועקים: "What the hell, what happened now?!" והסולן מביט לעברם ועונה ברצינות תהומית: "I really don't know man". אני חושב שזה די מסכם את הכל....
האתר הרשמי של הלהקה
1 תגובות:
כן.
אבל זה די מדהים
http://www.youtube.com/watch?v=VjChDPHWIfU
הוסף רשומת תגובה