כשב-2006 זכתה להקת Bombay Bicycle Club בתחרות "Road to V" של Channel 4 ועקפה בדרך אל המקום הראשון את The Holloways, ספק אם מישהו חשב שאת אלבומם הראשון הם יוציאו רק השנה. אבל גם הדרבי הז
ה של צפון לונדון, כמו זה של ארסנל נגד טוטנהאם, מתאפיין בהרבה להט ותהפוכות, ובזמן ש- Bombay Bicycle Club השתדלו להתנהג בצורה שתהלום את הפאסון של אינדי "ביי דה בוק" ועשו הכל דרך הלייבל "Mmm…Records" שהקימו, החבר'ה מ- The Holloways הראו כי הפורמט העדכני של הסצנה הוא יעיל ופרודוקטיבי יותר. אמן אינדי כבר לא חייב להיות מיוסר ולעשות הכל בצורה עצמאית- בימינו ישנם מספיק לייבלים עצמאיים (Independent labels) שמשתפים פעולה עם אמנים ומעניקים להם אפשרות לקיצור דרך- מונח שבפני עצמו אינו פסול עוד, כל עת שאנחנו זוכרים ש"קיצורי דרך" שכאלה הם לא בדיוק קיצורי הדרך עליהם מושתתים רעיונות ותופעות כמו כוכב נולד למשל. את הראשון שלהם "So, this is Great Britain?" הם הוציאו ב- TVT Records כבר ב- 2006, ושלשום, בשעה טובה, הם חנכו את השני./////////
כששמעתי בפעם הראשונה את "I Had the Blues But I Shook Them Loose", אלבום הבכורה של Bombay Bicycle Club שראה אור בחודש יולי האחרון, הגולגולת שלי העלתה עשן. ולא, לא במובן המטפורי- זה לא שהשירים שבאלבום "העיפו לי ת'ראש " או משהו, אלא שהתאים האפורים שלי החלו משתוללות במסדרונות הזיכרון בניסיון להבין את מי ה- BBC כל כך מזכירים לי. ובכן, אלו היו התוצאות: Born Ruffians, Tokyo Police Club, Vampire Weekend , Editors, Arcade Fire, The Maccabees ועוד. במצטבר יצא להם סוג של מאת' רוק מתון. כאחד שצורך מוזיקה במנות הגונות אני רגיל למוטיבים חוזרים ואלמנטים משותפים, רק שהפעם זה היה ריכוז של דברים מובהקים. ואז זה היכה בי: אילו האלבום הזה היה יוצא בשנת 2007, הוא בוודאי היה נמנה בין הטובים של השנה. אבל מה לעשות שהשנה היא שנת 2009, והדברים שנכון לאז בדיוק החלו בפריחתם הרעננה, היום כבר לא גורמים לאותו האפקט, כאשר ההשוואה לתקדימים קיימים היא בלתי נמנעת, במיוחד כשהדמיון ברור. מעניין מתי היה יוצא האלבום, אילולא חתמו ה- BBC בשנת 2008 על חוזה ב- Island Records, ומשום מה נדמה לי שזה לא היה קורה ביולי האחרון. אני בטוח שכל החוויה הזאת לימדה את חברי הלהקה על משמעותו של התזמון: בחיים צריך לדעת לא רק מה ואיך, אלא גם מתי.
Woooo Hoooo Yoooo Hoooo
להבדיל מהחבר'ה עליהם דובר בפסקה הקודמת, The Holloways לא התמהמהו וידעו להכות בברזל בעודו חם. כבר באוקטובר 2006, כאמור השנה בה הפסידו ל-BBC את המקום הראשון בתחרות "Road to V" , הם מוציאים את אלבום הבכורה שלהם. זה היה פופ פאנק כיפי, 
דיסקו של גיטרות- שילוב של The Wombats עם Good Shoes, אם תרצו. בהיותו אלבום טוב בסך הכל ותו לא, הוא מיצה את הפוטנציאל שלו בצורה מרבית, just on spot , כמו שאומרים. את האלבום החדש שיצא "No Smoke, No Mirrors" שיצא ב-5 באוקטובר 2009 טרם שמעתי. את השירים ממנו בגרסאות ה- preview שלהם ניתן לשמוע באתר הבית של הלהקה ואת הסינגל הראשון "Jukebox Sunshine" ניתן לשמוע במלואו, ואף לצפות בקליפ ביו טיוב. גם בהאזנה לא מלאה שכזאת, ניתן לשמוע את השינוי שחל באלבום השני בדמותו העליזה של אפרו- פופ. פעמונים ותופים קלילים, גיטרות שמקפצות בקצב וקצת " Woooo Hoooo Yoooo Hoooo" ויש לנו עוד אלבום עם חותמת וירטואלית של Vampire Weekend. לא יודע, אולי האזנה לאלבום בגרסתו המלאה תצליח לטשטש את הרושם הראשוני של בינוניות שאופפת אותו, אם כי אני סקפטי מעט בנוגע לזה. וכשהטריק מפסיק לעבוד- אתה מתחיל, אם אין בכוונתך לשקוע אל תחתית התהום של נישת הבינוניות.
דיסקו של גיטרות- שילוב של The Wombats עם Good Shoes, אם תרצו. בהיותו אלבום טוב בסך הכל ותו לא, הוא מיצה את הפוטנציאל שלו בצורה מרבית, just on spot , כמו שאומרים. את האלבום החדש שיצא "No Smoke, No Mirrors" שיצא ב-5 באוקטובר 2009 טרם שמעתי. את השירים ממנו בגרסאות ה- preview שלהם ניתן לשמוע באתר הבית של הלהקה ואת הסינגל הראשון "Jukebox Sunshine" ניתן לשמוע במלואו, ואף לצפות בקליפ ביו טיוב. גם בהאזנה לא מלאה שכזאת, ניתן לשמוע את השינוי שחל באלבום השני בדמותו העליזה של אפרו- פופ. פעמונים ותופים קלילים, גיטרות שמקפצות בקצב וקצת " Woooo Hoooo Yoooo Hoooo" ויש לנו עוד אלבום עם חותמת וירטואלית של Vampire Weekend. לא יודע, אולי האזנה לאלבום בגרסתו המלאה תצליח לטשטש את הרושם הראשוני של בינוניות שאופפת אותו, אם כי אני סקפטי מעט בנוגע לזה. וכשהטריק מפסיק לעבוד- אתה מתחיל, אם אין בכוונתך לשקוע אל תחתית התהום של נישת הבינוניות. /////////////////VS
