יום שלישי, 5 בינואר 2010

Juri Gagarin- Cobra 2009

Juri Gagarin- Cobra (2009)jkjhkkkkkkkikikk

אני לא מסתדר עם בורות, במיוחד לא עם זאת שמקורותיה בשיקולים ועיוותים אידיאולוגיים, שמשרישים אותה עמוק בתוך המאסות. אני לא יודע מה חמור יותר, זה שאנשים חושבים שרק בזכותה של ארה"ב הושג הניצחון על הנאצים במלחמת העולם השנייה או זה שהבן אדם הראשון בחלל היה ניל ארמסטרונג. אבל מה שכן, לגבי התהליך המכוון בו נוצרו הסילופים האלה אין לי ספק. בעשור האחרון היינו עדים לתופעה מעניינת שתפסה תאוצה במהרה: להתחבר לנרטיב הרוסי. לא עוד גולאגים מול החופש , לא עוד הטוב נגד הרע, רוסיה זה לא רק סטאלין והתרבות הרוסית היא מן העשירות בעולם. המוטיב הרוסי הפך למעין פלטפורמה לתרבות האלטרנטיבית, נהיה מגניב להשתמש באטריבוטיקה רוסית ולשאוב השראה אינטרפרטיבית מיצירות קלאסיות ברוסית (Okkervil River,SSLBY,Forward Russia ועוד). לא הכי חתרני וחדשני בעולם בואו נודה, אבל עובד מצוין בנסיבות האקטואליות.
אז מי היה האסטרונאוט הראשון בחלל? אה, נכון, יורי גאגארין. הרכב אלקטרו- קלאש הזה מהמבורג הוציא לפני כחודשיים את אלבומו השלישי "Cobra", בו לחברים המקוריים סרגיי וארנולד הצטרפה פליקה. השירים באלבום אינם מורכבים יותר מדי, שלא לומר גובלים בפשטות לעיתים, מה שרק הופך את כל העסק לעליז וקליל יותר. הצטרפותה של פליקה, שלא בדיוק מצטיינת ביכולותיה הווקאליות אם לומר את האמת, העניקה לשירים גוון אימוטרוניקי במיטב המסורת האירופאית. לאדם כמוני, שיש לו חולשה לדאנסים זולים מתחילת העשור ול- "Wicked" של סקוטר, האלבום הזה הוא מסיבת ריקודים אמיתית, שמעניקה לראש הזדמנות לנוח ממחשבות ולהתפנות רק לתנועות בקצב הביט. גאגארין היה מת לשמוע את זה בחלל.