יום שלישי, 19 בינואר 2010

Pull Tiger Tail - The Lost World 2009

תחילת השנה מתאפיינת עד כה במבול אלבומים, כאשר הכמות לא בהכרח פוגעת בייצוג הפרופורציונאלי של האיכות. במה לשתף אתכם, מה ייתכן ופספסתם חלילה? אני אניח כי המנה המרעננת העיקרית בדמות האלבומים של Yeasayer ו- Delphic לא חלפה על פניכם בלי שלפחות תספיקו לגנוב איזה ביס ממנה, ולכן הארוחה שלנו היום מורכבת ממתאבן וקינוח בלבד, ממש פוסט- פוטוריזם פרוגרסיבי: לא משנה מה עכשיו, משנה לפני ובדיעבד.
מתאבן:
Pull Tiger Tail – The Lost World (2009)
jjjjjjjjjjj

האלבום הזה אמנם יצא בדצמבר 2009, אבל הרשיתי לעצמי לכלול אותו באותו "מבול האלבומים" של תחילת השנה הנוכחית: בכל זאת, מתאבן, אתם יודעים. המקרה של Pull Tiger Tail עוד יותר תמציתי מזה של Harlem Shakes, שכזכור התפרקו מיד לאחר צאת אלבומם השני בתחילת 2009. להבדיל מהם, Pull Tiger Tail הרגישו שהם מיצו מיד לאחר צאת אלבומם הראשון "Paws" באוגוסט האחרון. אולי הספקות לגבי נושא המיצוי שמא ההחלטה הייתה פזיזה מידי החלו מכרסמים בראשיהם של חברי הלהקה, ואולי זו הייתה המחשבה שאם כבר התפרקו אז עדיף לשחרר את כל מה שהוקלט עד כה- אין לדעת, אך 4 חודשים לאחר שנפרדו הם הוציאו אלבום שמורכב מבי- סיידס ומחומרים שדרכם נסתיימה על מפתן אלבום הבכורה. טוב שהם עשו את זה, משום שבזכות "The Lost World" אני מחבב אותם, כאשר האלבום הקודם לא הותיר בי רושם. מה בפנים? גיטרות, ריפים מצוינים המערבבים בקצב השפעות פוסט- גראנג'יות עם אלה הפוסט- פאנקיות, וכמובן הווקאל של מארקוס ראטקליף הסולן: בואו נראה....אם ניקח את קולותיהם של הפרונטמנים של Hundred Reasons, Forward Russia, To My Boy וננסה לעשות הכלאה- זאת תהיה התוצאה. השירה שלו אמנם לא הכי אחידה וחלקה בעולם, אבל זה לא התרגיל כאן: היא יוצרת את המוד הנכון על פני התשתית הקצבית שמניחות הגיטרות. אני חושב שהתפרקותם היטיבה עם כולנו, כשכנראה לא היינו זוכים לשמוע את האלבום הזה אילולא זה קרה.
אלבום מלא להורדה
לצערי אין קליפים (ולא של תמונה) לשירים מהאלבום הזה, ובכל זאת רציתי להמחיש: