למידת תשומת הלב שהוא ראוי לה לא נראית לי היפותטית לחלוטין. באלבום הזה The National מראים לכולנו מהו ההבדל בין סקסיות ליופי: מה שמספיק לאלמנט האינסטנט של "סקסי" כנראה לא בדיוק מספיק ליכולת להכיל את ה"יפה". High Violet הוא יצירה של גברים מבוגרים וחכמים אשר מנוסים בהתחבטויות על מהות החיים, שכעת מחפשים להגיע למנוחה ונחלה. והם אפילו לא יתביישו להודות שאפשר גם לאחת כזאת קלישאתית, כמו בסרטים. אתם יודעים מה, הם לא יתביישו להודות שאפילו רצוי להגיע דווקא לאחת כזאת. וככה זה יוצא: אומרים לך שזה טוב, אתה מבלה את כל שנותיך היפות בדרכים בנסיון להוכיח שיש הרבה יותר ממה שמנסים להציב לך כאופציה הטובה, ואז עייף מכל המסע שעשית אתה מחפש לחזור אל הבנאליות של ההתחלה ולא כל כך מצליח,כי מה לעשות- התמימות אבדה לה אי שם בדרכים.יום רביעי, 28 באפריל 2010
The National - High Violet 2010
אני לא יודע למה אני חושש שהאלבום החדש של The National לא יגיע למספיק אנשים- בסך הכל יש להם שם, מעמד, לא מעט מעריצים וגם ההופעות הטלוויזיוניות במטרה לקדם את צאתו לא זרות להם. ובכל זאת, האפשרות שילך לאיבוד או לא יזכה 
למידת תשומת הלב שהוא ראוי לה לא נראית לי היפותטית לחלוטין. באלבום הזה The National מראים לכולנו מהו ההבדל בין סקסיות ליופי: מה שמספיק לאלמנט האינסטנט של "סקסי" כנראה לא בדיוק מספיק ליכולת להכיל את ה"יפה". High Violet הוא יצירה של גברים מבוגרים וחכמים אשר מנוסים בהתחבטויות על מהות החיים, שכעת מחפשים להגיע למנוחה ונחלה. והם אפילו לא יתביישו להודות שאפשר גם לאחת כזאת קלישאתית, כמו בסרטים. אתם יודעים מה, הם לא יתביישו להודות שאפילו רצוי להגיע דווקא לאחת כזאת. וככה זה יוצא: אומרים לך שזה טוב, אתה מבלה את כל שנותיך היפות בדרכים בנסיון להוכיח שיש הרבה יותר ממה שמנסים להציב לך כאופציה הטובה, ואז עייף מכל המסע שעשית אתה מחפש לחזור אל הבנאליות של ההתחלה ולא כל כך מצליח,כי מה לעשות- התמימות אבדה לה אי שם בדרכים.
למידת תשומת הלב שהוא ראוי לה לא נראית לי היפותטית לחלוטין. באלבום הזה The National מראים לכולנו מהו ההבדל בין סקסיות ליופי: מה שמספיק לאלמנט האינסטנט של "סקסי" כנראה לא בדיוק מספיק ליכולת להכיל את ה"יפה". High Violet הוא יצירה של גברים מבוגרים וחכמים אשר מנוסים בהתחבטויות על מהות החיים, שכעת מחפשים להגיע למנוחה ונחלה. והם אפילו לא יתביישו להודות שאפשר גם לאחת כזאת קלישאתית, כמו בסרטים. אתם יודעים מה, הם לא יתביישו להודות שאפילו רצוי להגיע דווקא לאחת כזאת. וככה זה יוצא: אומרים לך שזה טוב, אתה מבלה את כל שנותיך היפות בדרכים בנסיון להוכיח שיש הרבה יותר ממה שמנסים להציב לך כאופציה הטובה, ואז עייף מכל המסע שעשית אתה מחפש לחזור אל הבנאליות של ההתחלה ולא כל כך מצליח,כי מה לעשות- התמימות אבדה לה אי שם בדרכים.