המוקדמות אותו עושה גבר צעיר בדרכו לפגישה עם אהובתו (כן, כן, הקליפ של Snow Patrol ל- Open Your Eyes הוא הגרסה המקוצרת שלו). שניהם, הן הקליפ של מאגומאייב והן סרטו של ללוש מושתתים על הנרטיב הרומנטי, כאשר ההבדל המהותי הוא במושא האהבה. בעוד ללוש משתמש ברחובותיה של פריז ובגווניה הקסומים בשעות עלות השחר והזריחה כפלטפורמה המלווה את סיפור האהבה, הרי שבקליפ לשיר "העיר שלי באקו" העיר היא היא מושא האהבה. כיאה לוידאו שצולם באותה תקופה בבריה"מ אנחנו זוכים לראות אתרי בנייה "מרשימים", פסלים ואתרי מורשת, המון מחויך ועוד אלמנטים רבים המסייעים לצופה סוף סוף להבין מהי המדינה הטובה בעולם שחיים בה האנשים המאושרים בעולם. מוסלים מאגומאייב הוא חתיכת זמר וחתיכת פרפורמר, אם כי בימינו התיאטרליות שלו יכולה להיראות מוגזמת משהו, אך כשמסתכלים על הכל בפרספקטיבה הרחבה (התקופה, ההשכלה המוזיקאלית והרקע האופראי שתרמו לעיצוב הגינונים וכו') זה פשוט מרשים.יום רביעי, 29 בספטמבר 2010
רומנטיקנים
כשראיתי את הקליפ לשירו של מוסלים מאגומאייב "העיר שלי באקו" מיד נזכרתי בסרטו הקצר של קלוד ללוש C'était un Rendezvous שצולם 3 שנים מאוחר יותר (1976), המתאר מסע בן שמונה דקות ברחובותיה של פריז בשעות הבוקר
המוקדמות אותו עושה גבר צעיר בדרכו לפגישה עם אהובתו (כן, כן, הקליפ של Snow Patrol ל- Open Your Eyes הוא הגרסה המקוצרת שלו). שניהם, הן הקליפ של מאגומאייב והן סרטו של ללוש מושתתים על הנרטיב הרומנטי, כאשר ההבדל המהותי הוא במושא האהבה. בעוד ללוש משתמש ברחובותיה של פריז ובגווניה הקסומים בשעות עלות השחר והזריחה כפלטפורמה המלווה את סיפור האהבה, הרי שבקליפ לשיר "העיר שלי באקו" העיר היא היא מושא האהבה. כיאה לוידאו שצולם באותה תקופה בבריה"מ אנחנו זוכים לראות אתרי בנייה "מרשימים", פסלים ואתרי מורשת, המון מחויך ועוד אלמנטים רבים המסייעים לצופה סוף סוף להבין מהי המדינה הטובה בעולם שחיים בה האנשים המאושרים בעולם. מוסלים מאגומאייב הוא חתיכת זמר וחתיכת פרפורמר, אם כי בימינו התיאטרליות שלו יכולה להיראות מוגזמת משהו, אך כשמסתכלים על הכל בפרספקטיבה הרחבה (התקופה, ההשכלה המוזיקאלית והרקע האופראי שתרמו לעיצוב הגינונים וכו') זה פשוט מרשים.
המוקדמות אותו עושה גבר צעיר בדרכו לפגישה עם אהובתו (כן, כן, הקליפ של Snow Patrol ל- Open Your Eyes הוא הגרסה המקוצרת שלו). שניהם, הן הקליפ של מאגומאייב והן סרטו של ללוש מושתתים על הנרטיב הרומנטי, כאשר ההבדל המהותי הוא במושא האהבה. בעוד ללוש משתמש ברחובותיה של פריז ובגווניה הקסומים בשעות עלות השחר והזריחה כפלטפורמה המלווה את סיפור האהבה, הרי שבקליפ לשיר "העיר שלי באקו" העיר היא היא מושא האהבה. כיאה לוידאו שצולם באותה תקופה בבריה"מ אנחנו זוכים לראות אתרי בנייה "מרשימים", פסלים ואתרי מורשת, המון מחויך ועוד אלמנטים רבים המסייעים לצופה סוף סוף להבין מהי המדינה הטובה בעולם שחיים בה האנשים המאושרים בעולם. מוסלים מאגומאייב הוא חתיכת זמר וחתיכת פרפורמר, אם כי בימינו התיאטרליות שלו יכולה להיראות מוגזמת משהו, אך כשמסתכלים על הכל בפרספקטיבה הרחבה (התקופה, ההשכלה המוזיקאלית והרקע האופראי שתרמו לעיצוב הגינונים וכו') זה פשוט מרשים.