חם מהתנור

Stornoway- Stornoway 2010hhhhhhhh

שורשיה של האסטטיקה של Stornoway צומחים הישר מן המעבר שבין הסיקסטיז לסבנטיז, והחבורה הזאת מאוקספורד מביאה עמה ניחוח של אותה התקופה ללא פאתוס מיותר. קלילות טבעית לצד תמימות כובשת, ואם זה לא מספיק, הרי שקולו הנעים והמפתיע של בריאן בריגס הסולן יסגור לכם את הפינה. על חולצת משבצות וינטאג' וקש בין השיניים כבר התארגנתם?

אלבום מלא להורדה

ווווווווווווווווווShout Out Louds- Work 2010

Work, אלבומם שלישי של Shout Out Louds השוודים צפוי לצאת באופן רשמי רק בעוד חודש, אך כנראה שיש סיבה לזליגה המוקדמת שלו לרשת כבר עכשיו. אני מנחש כי גם חברי הלהקה מבינים שכשלא מחדשים צריכים לעשות משהו בשביל ליצור עניין. ומה אני אגיד לכם, אפילו כאחד שמאוד מחבב את השוודים האלה אני לא חושב שזה יעזור להם יותר מדי. אולי מלבד שיר אחד, "Fall Hard" שאת הקליפ שלו תראו מיד, שגם בו הם בסה"כ מצליחים לשחזר פחות או יותר את מה שעשו באלבומם הקודם והמצוין, האלבום הזה הוא מיותר הן מבחינתם, והן מבחינתנו המאזינים, שהרי עכשיו הם קצת קלקלו לנו את הטעם של עצמם.

אלבום מלא להורדה

.

Errors - Come Down With Me 2010hhhhhh

אלבומם השני והמצוין של רביעיית הפוסט- אלקטרו הזאת מגלזגו הוא שיוט אלקטרוני במחוזות נעימים ששואבים אותך פנימה. כפי שיאה לילדי גלזגו אמיתיים, Errors דואגים שנוכחותן של הגיטרות לא תלך לאיבוד בדומיננטיות האלקטרונית, כשההבלחות של קסילופון יחד עם כלי הנשיפה שומרות על הזהות הסקוטית בעלת הניחוח הפולקי.

עמוד המייספייס של הלהקה

אלבום מלא להורדה

Holopaw- Oh,Glory,Oh,Wilderness 2009

עברו חודשיים מאז צאת אלבומם השלישי והמצוין של Holopaw בשם "Oh, Glory, Oh, Wilderness", ואם לומר בכנות ציפיתי שהוא יזכה לקצת יותר התייחסות. אולי זוהי הזרמת הדם החדש בדמותם של שלושה חברי הרכב טריים, ואולי זוהי התובנה אליה הגיעו ג'ון אורת' וג'ף הייז, שני העוגנים של הלהקה, שעכשיו מבחינתם זה או להיות או לחדול, אך נראה שסוף סוף העסק באמת עובד, וכבר עכשיו ניתן לקבוע כי מדובר באלבום הטוב ביותר שלהם עד כה.
ב- "Oh, Glory, Oh Wilderness" הולופו הלכו עם האמת שלהם. הם עזבו את Sub Pop וחתמו ב- Bakery Outlet, החליטו לוותר על שיפוצים קוסמטיים מטעמי נגישות ופשוט עשו משהו, שהוא נגזרת ישירה מן האמת הפנימית והרוח של הלהקה. אין צורך למהר, כי בסופו של דבר נגיע לאותו המקום. מה שכן, כולנו נשאר עם חוויות שונות מהדרך שעשינו. השירים באלבום מתאפיינים בקצב מדוד אך מודגש באלגנטיות במקומות הנכונים. הפדלים נהנים מלחיצות עדינות ומתמשכות, כשלצידם בקצב אחיד מתגלגלים לאיטם הריפים העדינים לא פחות. את סוד הנוסחה המנצחת של הולופו באלבום הזה ניתן לתאר במשפט מהפרסומת לקפה טורקי: "מורידים מהאש רגע לפני שזה גולש". בנייה רגועה אך בטוחה מגיעה לשיאים קטנים ברגעים הנכונים, כזאת שמשאירה את מפלס ההתרגשות גבוה משום שנקטעת רגע לפני הפורקן המלא ותחושת הסיפוק שאחריו. גם שירתו המופלאה של ג'ון אורת' נקטעת באמצע הסלסולון בהתאם, וקיבלנו חבילה שלמה וארוזה. "Oh, Glory, Oh, Wilderness" הוא תענוג שלא כדאי לפספס, גם אם בארץ עדיין לא מוכנים לסלסולים אשכנזים.

האלבום המלא

קאבר השבוע

אין צורך להרחיב בנושא: או שתאהבו את זה או שלא בדיוק. אני בעניין דווקא.

טאיו קרוז עושה קאבר ל- "Little Lion Man" של Mumford and Sons

קישורים:

ג'ון מלצ'ט על Mumford and Sons

Efterklang – Magic Chairs 2010

קינוח:
אלבומם השלישי באורך מלא של Efterklang הדנים אמור לצאת באופן רשמי בפברואר 2010, אך מזה כמה ימים שהוא נוזל לו ברשת. אני חייב לציין שתמיד הייתי סקפטי כלפי כנותם של Efterklang, כשרוחה המקלקלת של יומרנות מופיעה כל פעם ששמעתי אותם. לפעמים הייתה זאת התחושה של חוסר פואנטה שמנעה ממני להתחבר ליצירתם בצורה משכנעת. Magic Chairs, כפי שכבר בטח ניחשתם ברוח הדברים שנאמרו עד כה, הפריך את כל אלה ולא השאיר אחריהם אפילו חורבות. אני לא זוכר מתי לאחרונה הקשבתי לאלבום במלואו ולא הרגשתי שאבד החוט המקשר, שאני כבר לא חלק מהעלילה וגם לא בדיוק מצליח לעקוב אחריה. האלבום הזה כולו קסם סקנדינבי ייחודי, עם צלילים טהורים ששואבים אותך אל תוך עולם מושלם, עולם של רוגע לא אמיתי. מבחינתי, זה הכי קרוב ליוגה שאני אצליח לעשות אי פעם. מוטיבים של פולק סקנדינבי נשזרים לכדי רוח קלילה שמלטפת את הפנים, שדה חיטה בצבע הכי צהוב ובוהק נראה כמיטה חלומית, שמזמינה אותך לשכב על הגב ולספוג את השמיים. באופן מעניין Magic Chairs חידד לי את געגועי לדמדומים. לא כאלה של הארץ, שתוך חצי שעה השמש מפנה את מקומה לחושך מוחלט, אלא כאלה של מערב/צפון אירופה, כאלה של שעתיים המכילים בתוכם עולם שלם. הכל בהדרגה, כל דבר בעיתו ולכל שלב גאמת צבעים משלו. Efterklang מגישים יצירה שלמה ומופלאה, אין קינוח טעים מזה.
אלבום מלא להורדה

Pull Tiger Tail - The Lost World 2009

תחילת השנה מתאפיינת עד כה במבול אלבומים, כאשר הכמות לא בהכרח פוגעת בייצוג הפרופורציונאלי של האיכות. במה לשתף אתכם, מה ייתכן ופספסתם חלילה? אני אניח כי המנה המרעננת העיקרית בדמות האלבומים של Yeasayer ו- Delphic לא חלפה על פניכם בלי שלפחות תספיקו לגנוב איזה ביס ממנה, ולכן הארוחה שלנו היום מורכבת ממתאבן וקינוח בלבד, ממש פוסט- פוטוריזם פרוגרסיבי: לא משנה מה עכשיו, משנה לפני ובדיעבד.
מתאבן:
Pull Tiger Tail – The Lost World (2009)jjjjjjjjjjj

האלבום הזה אמנם יצא בדצמבר 2009, אבל הרשיתי לעצמי לכלול אותו באותו "מבול האלבומים" של תחילת השנה הנוכחית: בכל זאת, מתאבן, אתם יודעים. המקרה של Pull Tiger Tail עוד יותר תמציתי מזה של Harlem Shakes, שכזכור התפרקו מיד לאחר צאת אלבומם השני בתחילת 2009. להבדיל מהם, Pull Tiger Tail הרגישו שהם מיצו מיד לאחר צאת אלבומם הראשון "Paws" באוגוסט האחרון. אולי הספקות לגבי נושא המיצוי שמא ההחלטה הייתה פזיזה מידי החלו מכרסמים בראשיהם של חברי הלהקה, ואולי זו הייתה המחשבה שאם כבר התפרקו אז עדיף לשחרר את כל מה שהוקלט עד כה- אין לדעת, אך 4 חודשים לאחר שנפרדו הם הוציאו אלבום שמורכב מבי- סיידס ומחומרים שדרכם נסתיימה על מפתן אלבום הבכורה. טוב שהם עשו את זה, משום שבזכות "The Lost World" אני מחבב אותם, כאשר האלבום הקודם לא הותיר בי רושם. מה בפנים? גיטרות, ריפים מצוינים המערבבים בקצב השפעות פוסט- גראנג'יות עם אלה הפוסט- פאנקיות, וכמובן הווקאל של מארקוס ראטקליף הסולן: בואו נראה....אם ניקח את קולותיהם של הפרונטמנים של Hundred Reasons, Forward Russia, To My Boy וננסה לעשות הכלאה- זאת תהיה התוצאה. השירה שלו אמנם לא הכי אחידה וחלקה בעולם, אבל זה לא התרגיל כאן: היא יוצרת את המוד הנכון על פני התשתית הקצבית שמניחות הגיטרות. אני חושב שהתפרקותם היטיבה עם כולנו, כשכנראה לא היינו זוכים לשמוע את האלבום הזה אילולא זה קרה.
אלבום מלא להורדה
לצערי אין קליפים (ולא של תמונה) לשירים מהאלבום הזה, ובכל זאת רציתי להמחיש:

דו קרב

תהליך ההיזון החוזר בין הקולוניות לארצות הכובשות היה בלתי נמנע, והפאטרונים של אתמול רוקדים היום במועדוניהם לצלילי המוזיקה מהיבשת השחורה. הדו קרב מפגיש היום בין הקודורו האנגולזי לקוואיטו הדרום אפריקאי, ריקודים מסורתיים שהתפתחו במהלך שני העשורים האחרונים לכדי ז'אנרים מלאים ואינטגרלים בתרבות הבילוי בסצנה האלטרנטיבית. ובכן:
קודורו
כשמדברים על קודורו ההרכב הראשון שצץ בהקשר האסוציאטיבי הוא Buraka Som Sistema, אך דווקא הרכב עם קטוע רגל ואיזה לבנבני אחד, שהדבר הפחות טבעי לצפות מהם זה שירביצו ריקוד מרשים לכל הדעות, הם הנציגים של קודורו היום אצלנו בדו קרב. יש כמובן גם נשים יפות שיודעות לזוז בצורה מרשימה, אבל הבחור קטוע הרגל לוקח את כולם עם הוירטואזיות והתושייה בריקוד שלו.

Costileta- Xiriri

;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;;VS

קוואיטו
מאנגולה לדרום האפריקה. ולא סתם לדרום אפריקה, אלא ישירות אל תוך לבה של שכונה שחורה עם בלוקים וקופסאות בטון מסביב. בקליפ הזה, שמצליח להעביר את הויז'ואל המייצג של ההוויה האורבאנית השחורה בדרום אפריקה מזווית מסוימת, הפייבוריט שלי הוא הג'אנקי הצעיר, שדמותו היא הצגת יחיד בפני עצמה: ג'אנקי הכי טבעי, הכי מצחיק ואם תרשו לי להקשות עלכים לרגע- הפרנואיד הכי נונשלאנטי שאני מכיר: הבחור רוקד כל הזמן, גם כשזה לא נראה כך.

Dj Mujava

קאבר השבוע

היום בפינת הקאבר יש לנו רמיקס מעניין ביותר שעשו Kids At The Bar ל-"Strictly Game" של Harlem Shakes, ששחררו את אלבומם השני המצוין בתחילת 2009 והתפרקו זמן קצר לאחר מכן. טוב, הם אמרו שהשנה הזאת תהיה טובה יותר.
המקור

הרמיקס (הכיף מתחיל אחרי הדקה הראשונה)

פינת המתנה

דרום לונדון, ואם להיות יותר ספציפיים- רובע מורדן מכה שנית. האלבום החדש של Good Shoes
"No Hope, No Future" עתיד לצאת במהלך החודש הקרוב, ובינתיים שני הסינגלים הראשונים מתוכו מבשרים רק טובות. הנאה. בקיצור הבנתם את הפאנץ'. אם להסתמך עליהם, אזי מצפה לנו אלבום קצבי על טהרת הגיטרות עם ריפים מדבקים, לא דבר של מה בכך בימינו. בינתיים עוד ריפיט.

כאן תוכלו לשמוע ולהוריד את הסינגלים:
Under Control
The Way My Heartbeats

Juri Gagarin- Cobra 2009

Juri Gagarin- Cobra (2009)jkjhkkkkkkkikikk

אני לא מסתדר עם בורות, במיוחד לא עם זאת שמקורותיה בשיקולים ועיוותים אידיאולוגיים, שמשרישים אותה עמוק בתוך המאסות. אני לא יודע מה חמור יותר, זה שאנשים חושבים שרק בזכותה של ארה"ב הושג הניצחון על הנאצים במלחמת העולם השנייה או זה שהבן אדם הראשון בחלל היה ניל ארמסטרונג. אבל מה שכן, לגבי התהליך המכוון בו נוצרו הסילופים האלה אין לי ספק. בעשור האחרון היינו עדים לתופעה מעניינת שתפסה תאוצה במהרה: להתחבר לנרטיב הרוסי. לא עוד גולאגים מול החופש , לא עוד הטוב נגד הרע, רוסיה זה לא רק סטאלין והתרבות הרוסית היא מן העשירות בעולם. המוטיב הרוסי הפך למעין פלטפורמה לתרבות האלטרנטיבית, נהיה מגניב להשתמש באטריבוטיקה רוסית ולשאוב השראה אינטרפרטיבית מיצירות קלאסיות ברוסית (Okkervil River,SSLBY,Forward Russia ועוד). לא הכי חתרני וחדשני בעולם בואו נודה, אבל עובד מצוין בנסיבות האקטואליות.
אז מי היה האסטרונאוט הראשון בחלל? אה, נכון, יורי גאגארין. הרכב אלקטרו- קלאש הזה מהמבורג הוציא לפני כחודשיים את אלבומו השלישי "Cobra", בו לחברים המקוריים סרגיי וארנולד הצטרפה פליקה. השירים באלבום אינם מורכבים יותר מדי, שלא לומר גובלים בפשטות לעיתים, מה שרק הופך את כל העסק לעליז וקליל יותר. הצטרפותה של פליקה, שלא בדיוק מצטיינת ביכולותיה הווקאליות אם לומר את האמת, העניקה לשירים גוון אימוטרוניקי במיטב המסורת האירופאית. לאדם כמוני, שיש לו חולשה לדאנסים זולים מתחילת העשור ול- "Wicked" של סקוטר, האלבום הזה הוא מסיבת ריקודים אמיתית, שמעניקה לראש הזדמנות לנוח ממחשבות ולהתפנות רק לתנועות בקצב הביט. גאגארין היה מת לשמוע את זה בחלל.

אלבום מלא להורדה