Lions. Chase. Tigers - To Their Blood EP 2009

לא הייתי מגדיר את עצמי כבן אדם אלים. כן, אני מודה שמפעם לפעם עוברות לי מחשבות בראש, אבל אני לא באמת מזיין במכות את ההוא או את ההוא שלא מתלבשים לי טוב. ושלא תבינו אותי לא נכון, מכות היו חלק אינטגראלי וקבוע בשגרה שלי בערך עד גיל שש עשרה וגם היום אני לא בדיוק בן אדם שנרתע מאפשרות שהעניין יילקח למישור הפיזי, פשוט התבגרתי. כמו שאמר מרחב מוהר, אחד המתאגרפים הישראלים הבודדים שעשו את זה מעבר לים : "הדרך הטובה לפתור ריב ברחוב היא להגיד: כן אחי, אתה צודק, אמא שלי זונה ". אין משמעות לכישורים שלך כשלכל ילד בן ארבע עשרה יש בכיס סכין עם להב בגודל של כף היד שלך, אבל יש חשיבות רבה לחכמה, הבגרות והמודעות שלך לערך החיים. טו מייק לונג סטורי שורט, כחלק ממחקר האלימות שלי, שבעיקרו כולל צפייה מרובת שעות בסרטים, תוכניות ואלפי סרטונים אותנטיים מרחבי הגלובוס העוסקים או מתעדים אלימות, חזרתי אל ילדי הגלאזגו שלי, רק הפעם מהצד השני של העיר. הידעתם, למשל, שגלאזגו היא העיר עם אחוז מקרי הרצח הגבוה באירופה המערבית? כמובן שידעתם, כי כולכם ראיתם טריינספוטינג, פשוט שכחתם. בכל אופן, אחרי שראיתי כמה סרטים המתעדים את חיי הפשע וכנופיות הילדים שם הייתי חייב משהו בשביל הקונטרסט. והנה הם Lions. Chase. Tigers, שתליתי בהם תקוות לא מבוטלות לפני שנה- שנתיים, ועדיין תולה אם כי מבין שאם לא תהיה פריצה בזמן הקרוב- הדעיכה היא בלתי נמנעת. בינתיים יש רק את ה-EP המצוין שהוציאו בשנה שעברה "To Their Blood", שאת כולו תוכלו למצוא בעמוד המייספייס שלהם, ואני מקווה בשבילי ובשבילם שהאלבום איפה שהוא בדרך. לא הצלחתי להחליט איזה מן הביצועים לשיר "Pictures, Memories" לשים, אז שמתי את שניהם. בראשון- חוויה של ביצוע חי ומטעין, השני מינימליסטי ומרטיט באולפן רדיו פלוס כמה בדיחות לדוברי הסקוטית שבנינו.
מייספייס
תהיו חברים איתם בפייסבוק

The National - High Violet 2010

אני לא יודע למה אני חושש שהאלבום החדש של The National לא יגיע למספיק אנשים- בסך הכל יש להם שם, מעמד, לא מעט מעריצים וגם ההופעות הטלוויזיוניות במטרה לקדם את צאתו לא זרות להם. ובכל זאת, האפשרות שילך לאיבוד או לא יזכה למידת תשומת הלב שהוא ראוי לה לא נראית לי היפותטית לחלוטין. באלבום הזה The National מראים לכולנו מהו ההבדל בין סקסיות ליופי: מה שמספיק לאלמנט האינסטנט של "סקסי" כנראה לא בדיוק מספיק ליכולת להכיל את ה"יפה". High Violet הוא יצירה של גברים מבוגרים וחכמים אשר מנוסים בהתחבטויות על מהות החיים, שכעת מחפשים להגיע למנוחה ונחלה. והם אפילו לא יתביישו להודות שאפשר גם לאחת כזאת קלישאתית, כמו בסרטים. אתם יודעים מה, הם לא יתביישו להודות שאפילו רצוי להגיע דווקא לאחת כזאת. וככה זה יוצא: אומרים לך שזה טוב, אתה מבלה את כל שנותיך היפות בדרכים בנסיון להוכיח שיש הרבה יותר ממה שמנסים להציב לך כאופציה הטובה, ואז עייף מכל המסע שעשית אתה מחפש לחזור אל הבנאליות של ההתחלה ולא כל כך מצליח,כי מה לעשות- התמימות אבדה לה אי שם בדרכים.

מייספייס

על שיר שכן עשה את זה

LCD Soundsystem -This Is Happening 2010
שני האלבומים הראשונים של ג'יימס מרפי גרמו למבקרי המוזיקה מסביב לעולם לצאת מהכלים בשבחים וסופרלטיבים עסיסיים וססגוניים במיוחד. אותי הוא לא הצליח לתפוס חזק, והביקורות לא הצליחו לשכנע. אין ספק כי מדובר במוזיקאי ומפיק מוכשר, אבל מה לעשות, לא היה שם משהו שידקור אותי ויחבר את המוזיקה שלו לנפש. טוב, לא תפס- לא תפס. והנה היום, כשכל המבקרים וחצאי מבקרים בסביבה מאוננים במרץ על האלבום החדש שלו ומהללים בפעם המי יודע כמה את גאונותו של האיש, אני שוב מוצא את עצמי לא בדיוק מבין את הפרופורציות או את חוסר הפרופורציות אם תרצו של כל זה. אבל הפעם מרפי פגע בי עם חץ/שיר אחד בודד מתוך הארסנל שהוא מציג באלבומו החדש This Is Happening שמבטיח אחיזה איתנה לפחות עד האלבום הבא. תאוננו, תהללו, תעשו מה שבא לכם- היום יש לי את Dance Yrself Clean.
מייספייס
אלבום מלא להורדה

קאבר השבוע

והנה בא לו הקאבר האקוסטי הראשון עם תגית הומ-מייד לשיר Ambling Alp של Yeasayer. ג'וש דוהרטי, זהו שמו של הבחור שמבצע אותו, העלה את הביצוע ליו טיוב רק אתמול, ואנחנו כבר כאן בשביל לפרגנן.

Estereotypo- Love Your City 2010

"Love Your City" הוא אלבומם השני של Estereotypo- שלישייה קופצנית מסנטאנדר, שיצא לפני כחודש. מלבד האנרגטיות והשמחה שלו, מה שמאפיין אולי יותר מכל את הרושם ממנו זאת הקונטרוברסליות. מדובר באלבום קליל ואנרגטי מחד, אך לפעמים פשוט מדי מאידך. יש דיסקו, מבליחות גם גיטרות של ניינטיז, הריפים לפעמים פוסט- פאנקיים ולפעמים כאלה המתקרבים למת'- רוק, וכל זה באווירה פאוור פופית כללית. הפורמט הפופי הוא דווקא סבבה וטבעי מאוד לנפש הספרדית, אך נראה כי החברה מתקשים לתחזק את המתח הדרוש באלבום לכל אורכו. ובכל זאת, אחרי הכל Estereotypo מציעים לנו בעיקר חוויה נעימה והזזת גפיים נמרצת, ולמה שמישהו יסרב?

את האלבום כולו אתם יכולים לשמוע בעמוד המייספייס שלהם, או להוריד כאן
עדיין לא צולמו קליפים לשירים מהאלבום השני, אבל הנה לכם הפריביו:

חמישי אקספרימנטלי

Kyte – Home

Cars & Trains – I Know Someone Who Can't Recognize

Naomi Punk – N/A

Mashup

אמרתי לעצמי שאתעסק עם זה כשיתפנה לי קצת הזמן. לא התפנה, וכך נדחה העניין כמעט עד כדי הזנחתו הסופית. רגע לפני שזה קורה אני מוציא את זה למכרז פתוח: מי נותן במשאפ?

hffhhhhhhhh+

קאבר השבוע

קבלו את ג'ני סטיבנסון מבצעת את VCR של The XX:

The Kissaway Trail- Sleep Mountain 2010

הדנים מתפרעים. מתחילת השנה יש תחושה של תסיסה מוגברת בסצנה האלטרנטיבית שם, ומבול של אלבומים חדשים שעל חלקם כתבתי כאן וכאן הומטר עלינו לטובה. עכשיו זהו תורם של The Kissaway Trail, שבסוף מרץ שחררו את אלבומם השני Sleep Mountain. ואם אי פעם מסיבה מוזרה או מוזרה פחות כלשהי תהיתם איך יישמע השילוב של Arcade Fire ו- Efterklang- אז התשובה היא: ככה. אז כפי שאתם יכולים לנחש על האלבום הזה- מקפיץ הוא לא, והשיר הכי מהיר בו הוא SDP, הסינגל הראשון מתוכו והיחידי עם נוכחות מוחשית ומובילה של ריף גיטרות. אני יכול להבין למה הם בחרו לשחרר דווקא אותו כסינגל: ריף קצבי הרבה יותר קאצ'י ולרוב גם מצליח ביתר קלות לקדם וליצור עניין באלבום מאשר שיר מורכב ושקט יותר. בכל אופן, לאחר שביליתי עם האלבום הזה תקופה מסוימת אני יכול לסכם אותו כנעים וסולידי. לא תמצאו פה את עצמכם עם עקצוצים בלב ופרפרים בבטן, סביר להניח שהוא גם לא יזכה להיכנס לפנתיאון האלבומים הנבחרים שלכם, אך מה שבטוח זה שעל הזמן שתבלו איתו אתם לא תצטערו, משמע את הרגעים המיוחדים שלו הוא בהחלט מספק.
מייספייס
אלבום מלא להורדה