אני מודה שכשנתקלתי בבחור הזה לראשונה תוך כדי אחד מסיורי היו- טיוב שלי, אני חושב שיותר מכל זה הצחיק אותי. לא הזדעזעתי, גם לא נגעלתי, יחד עם זאת גם לא התמלאתי אמפטיה ורחמים- צחקתי כי זה היה מצחיק. הבחור העלה סרטונים של עצמו מבצע קאברים לשירי היפ- הופ אצלו בבית תחת הכינוי Tsim Fuckis, ומי שיראה את זה ויגיד שזה לא מצחיק אותו כנראה עובד על הצביעות המלוטשת שלו שעות נוספות. בכל אופן, הבחור לוקה בסינדרום האצ'יסון- גילפרוד או פרוגריה, מה שפחות או יותר אומר שמזדקנים בגיל צעיר. שמו האמיתי הוא לאון בות'ה (Leon Botha), יליד דרום אפריקה אשר נכון להיום הוא בין השורדים הבודדים בעלי התסמונת אשר הגיעו לגיל הזה (יליד 1985). הוא מגדיר את עצמו כצייר ופרפורמר מוזיקאלי, וברזומה שלו כבר כמה תערוכות העוסקות בנושאים כמו היפ- הופ כדרך חיים והחיים עם הסינדרום. כשהגיען התגובות הראשונות לסרטונים שהעלה ליו- טיוב, לרוב לועגות ומעליבות, בות'ה היה על סף מחיקת הפרופיל ובמצב לא יציב של עצבים טוטאליים. כשנרגע בעזרת כמה אנשים טובי לב אשר דאגו לייעץ לו ולספר על כוחו של הפרסום, הוא חזר לפעילות ברשת ורק חייך לו מהצד בהנאה בעודו רואה את אלפי הקליקים והצפיות בסרטונים שלו, כשבתגובות מתנהלים דיונים סוערים העוסקים במישור האתי- רפואי- מוסרי בין הלועגים לבין המרחמים. וכשראיתי אותו בקליפ של Die Antwoord, הפיכתו של בות'ה לאושיה קיבלה גושפנקא סופית מבחינתי.
>יום ראשון, 30 במאי 2010
Die Antwoord - $o$ 2010
Die Antwoord, התשובה בתרגום מאפריקאנס, זהו פרויקט מוזיקאלי שלישי בו טודור ג'ונס ווטקין לוקח חלק מרכזי, והפעם במסגרתו הוא מתגלה לנו בדמות אלימה במיוחד של "נינג'ה". לצדו ניצבים די ג'יי היי-טק ויו-לנדי ויסר, וביחד הם מרכיבים
חבורה של דמויות גרוטסקיות בהרכב ראפ סאטירי מקייפטאון בדרום אפריקה. מי שלא יודע במה מדובר- לא אתחיל לשפוך פה מים על האימפקט הויזואלי של הסרטונים שלהם או הציניות המוקצנת החושפת את הנונ-סנס במערומיו, עדיף שתעשו סיור ביו-טיוב ותספגו את החוויה בעצמכם. הם שרים גם באנגלית וגם באפריקאנס (דוברי הולנדית שבנינו לא יצטרכו אפילו תרגום במקרה השני), ומביאים איתם טיון מרענן וקצבי במיוחד, היפ הופ- קוואיטו ללבנים אם תרצו. המוזיקה שלהם ברובה מושתתת על אלמנטים של ZEF, הכוללים שילוב של סגנון דרום- אפריקאי מודרני וטראשי עם אלמנטים של סגנונות מפעם, ואוי למי שבטעות יכנה את מה שהם עושים כסוג של גריים. בכל אופן, לאחר עיכובים רבים (שנוצרו בעיקר כתוצאה מבום אינטרנטי אדיר כשהקליפים שלהם הועלו לרשת בתחילת השנה), האלבום שלהם נמצא כולו ברשת, ואתם מוזמנים לבדוק את הטיון- הדרום אפריקאי המגניב הזה לאורך ה-16 שירים שבאלבום. אגב, אל תלכו רחוק מדי ובטוח שלא להרבה זמן, מיד נדבר (כבר בפוסט הבא) על הבחור שמופיע בקליפ שלמטה לצד חברי ההרכב, אותו הכרתי לראשונה לפני כשנה בתור Tsim Fuckis. לא הבנתם במי מדובר? תראו את הקליפ שוב.
חבורה של דמויות גרוטסקיות בהרכב ראפ סאטירי מקייפטאון בדרום אפריקה. מי שלא יודע במה מדובר- לא אתחיל לשפוך פה מים על האימפקט הויזואלי של הסרטונים שלהם או הציניות המוקצנת החושפת את הנונ-סנס במערומיו, עדיף שתעשו סיור ביו-טיוב ותספגו את החוויה בעצמכם. הם שרים גם באנגלית וגם באפריקאנס (דוברי הולנדית שבנינו לא יצטרכו אפילו תרגום במקרה השני), ומביאים איתם טיון מרענן וקצבי במיוחד, היפ הופ- קוואיטו ללבנים אם תרצו. המוזיקה שלהם ברובה מושתתת על אלמנטים של ZEF, הכוללים שילוב של סגנון דרום- אפריקאי מודרני וטראשי עם אלמנטים של סגנונות מפעם, ואוי למי שבטעות יכנה את מה שהם עושים כסוג של גריים. בכל אופן, לאחר עיכובים רבים (שנוצרו בעיקר כתוצאה מבום אינטרנטי אדיר כשהקליפים שלהם הועלו לרשת בתחילת השנה), האלבום שלהם נמצא כולו ברשת, ואתם מוזמנים לבדוק את הטיון- הדרום אפריקאי המגניב הזה לאורך ה-16 שירים שבאלבום. אגב, אל תלכו רחוק מדי ובטוח שלא להרבה זמן, מיד נדבר (כבר בפוסט הבא) על הבחור שמופיע בקליפ שלמטה לצד חברי ההרכב, אותו הכרתי לראשונה לפני כשנה בתור Tsim Fuckis. לא הבנתם במי מדובר? תראו את הקליפ שוב.
יום שישי, 21 במאי 2010
?What's your status
חשבתם אולי למה אנשים אוהבים לצטט שורות מתוך שירים בסטאטוס שלהם בפייסבוק? כלומר, אני לא בדיוק מגלה לכם פה תופעה חדשה ונסתרת, אבל ברצינות עכשיו, חשבתם למה? אחרי כל ההא ודא שמסביב, הכל מתנקז לתחושת הזדהות. השיר 
שנוגע בך, מרגש אותך, מציף אותך בתחושה שמישהו ממש מבין אותך ואתה אותו- הוא למעשה הקול שמבטא את רגשותיך. כל הפואטיות הזאת נשמעת קצת מוזר שלא לומר מעלה גיחוך כשאנחנו מדברים פה על סטאטוסים בפייסבוק, אבל תחשבו על זה שאותה התחושה כל כך מציפה אותך, עד שעולה על גדותיה וגורמת לך לרצות לשתף. כן, גם הסטאטוסים שגרמו לכם לצחוק (בעיקר על האדם ששם אותם ובעיקר בגלל הבחירות המוזיקאליות/טקסטואליות שלו) מרגשים מישהו עד כדי כך, שאינו יכול להתאפק עוד ורוצה לשתף את כולם בתחושתו. על האלבום החדש והנהדר של The National כבר דיברתי כאן, ואני עדיין לא מצליח ובעיקר לא רוצה להאט בקצב ההשמעות. Bloodbuzz Ohio הוא שיר סטאטוס אחד שלם, כשכל שורה בו גם היא סטאטוס בפני עצמו, ואתם מוזמנים לבחור לכם אחד אם בא לכם. בואו נזדהה, כמו שאומרים.
1. Stand up straight at the foot of your love, I lift my shirt up
6. I'll never marry but Ohio don't remember me
שנוגע בך, מרגש אותך, מציף אותך בתחושה שמישהו ממש מבין אותך ואתה אותו- הוא למעשה הקול שמבטא את רגשותיך. כל הפואטיות הזאת נשמעת קצת מוזר שלא לומר מעלה גיחוך כשאנחנו מדברים פה על סטאטוסים בפייסבוק, אבל תחשבו על זה שאותה התחושה כל כך מציפה אותך, עד שעולה על גדותיה וגורמת לך לרצות לשתף. כן, גם הסטאטוסים שגרמו לכם לצחוק (בעיקר על האדם ששם אותם ובעיקר בגלל הבחירות המוזיקאליות/טקסטואליות שלו) מרגשים מישהו עד כדי כך, שאינו יכול להתאפק עוד ורוצה לשתף את כולם בתחושתו. על האלבום החדש והנהדר של The National כבר דיברתי כאן, ואני עדיין לא מצליח ובעיקר לא רוצה להאט בקצב ההשמעות. Bloodbuzz Ohio הוא שיר סטאטוס אחד שלם, כשכל שורה בו גם היא סטאטוס בפני עצמו, ואתם מוזמנים לבחור לכם אחד אם בא לכם. בואו נזדהה, כמו שאומרים.רשימת הסטאטוסים:
1. Stand up straight at the foot of your love, I lift my shirt up
2. I'll rest my eyes till the fevers outta me
3. I was carried to Ohio in a swarm of bees
4. I'll rest my eyes to the rivers in the sea
5. I still owe money to the money
6. I'll never marry but Ohio don't remember me
7. I never thought about love when I thought about home
11
8. I'm on a blood buzz
יום רביעי, 12 במאי 2010
Kyte - Dead Waves 2010
איזה יופי שכשאמרתי שאחזור לזה כשאתפנה קצת, באמת עשיתי זאת לשם שינוי. אף על פי שהבנתי שיש פה על מה לדבר כבר כששמעתי לראשונה וברפרוף את Dead Waves, אלבומם החדש של Kyte שיצא לפני כחודש, רק
לפני שבוע הקדשתי לו השמעה רצופה בתנאים אופטימאליים. קשה להגדיר באופן מדויק את הסגנון של החברה האלה מלסטרשייר שבמרכזו הגיאוגרפי של האי הבריטי, אם כי מבין כל התוויות הקיימות אני חושב שניו- שוגייז תיטיב לעשות זאת יותר מכל השאר. יש משהו מאוד רך ונעים במלודיות שלהם, הצליל האלקטרוני עוטף אותן בעדינות קסומה ומפזר ניצוצות של אושר, ממש נגיעות או עקצוצים אם תרצו של תחושה רגעית שאולי כל הרעיון הזה של אושר הוא לא כזה אוטופי. וכיאה למוזיקה שנוגעת בך, האלבום הזה לוקח אותנו למחוזות אשר תואמים את הויז'ן הכללי של אותה תחושת אושר בראש של כל אחד מאיתנו. בקיצור, אני יותר ממרוצה שלא פספסתי את החוויה הנעימה הזאת.
מייספייס
אלבום מלא להורדה
לפני שבוע הקדשתי לו השמעה רצופה בתנאים אופטימאליים. קשה להגדיר באופן מדויק את הסגנון של החברה האלה מלסטרשייר שבמרכזו הגיאוגרפי של האי הבריטי, אם כי מבין כל התוויות הקיימות אני חושב שניו- שוגייז תיטיב לעשות זאת יותר מכל השאר. יש משהו מאוד רך ונעים במלודיות שלהם, הצליל האלקטרוני עוטף אותן בעדינות קסומה ומפזר ניצוצות של אושר, ממש נגיעות או עקצוצים אם תרצו של תחושה רגעית שאולי כל הרעיון הזה של אושר הוא לא כזה אוטופי. וכיאה למוזיקה שנוגעת בך, האלבום הזה לוקח אותנו למחוזות אשר תואמים את הויז'ן הכללי של אותה תחושת אושר בראש של כל אחד מאיתנו. בקיצור, אני יותר ממרוצה שלא פספסתי את החוויה הנעימה הזאת.מייספייס
אלבום מלא להורדה
יום ראשון, 9 במאי 2010
Kele - TENDERONI
חצי שנה אחרי שחברי להקת Bloc Party יצאו להפסקה שלא ברור אם יחזרו ממנה אי פעם, מוציא קלה אוקרקה הסולן את הסינגל הראשון מתוך אלבום סולו שעתיד לצאת ב-21 ביוני. אני מרגיש צורך להתבשל איתו עוד קצת לפני שאחווה את דעתי עליו, אז אם לא אכפת לכם בואו נעשה את זה ביחד. אם כי אני חושב שכבר עכשיו ניתן להגיד שצמות- מכוער לו.
>
יום שישי, 7 במאי 2010
Emo's not Dead
מדי תקופה מצליח שיר אימו כלשהו לתפוס אותי. עם הזמן כבר השלמתי עם הצד הזה שלי, כך שהיום אני מרגיש מספיק בטוח לא להמציא לעצמי תירוצים למה זה קורה לי. לא יודע למה, אבל זה מה יש. ותמיד זה עובד באותו הפורמט: רואים קליפ, 
אינספור בדיחות הקשורות להופעה החיצונית ולאינטליגנציה הרגשית של חברי הלהקה מתחילות להתרוצץ באוויר (כשהסולן כמובן סופג את רוב החיצים, כיאה לפרונטמן אמיתי של הז'אנר), משפטים סטייל "אף אחד לא מבין אותי" נאמרים בליווי פרצופים מסכנים ובקיצור כיף ומצחיק לכולם. עד שבשלב מסוים אני קולט שאו שנכנסתי לדמות יותר מדי או שהשד יודע מה, אבל אני ממש נהנה מהשיר. כמו שנאמר, צוחק מי שצוחק אחרון. כך זה היה גם הפעם, כמעט שלוש שנים מאז שזה קרה לי בפעם האחרונה. כבר היו שמועות שזה נגמר ואימו מת, ואיתו מת גם הסיכוי לעוד רומן קצר ומביך בנינו. לא רק שאימו לא מת, הוא חי ושר במבטא סקוטי. Twin Atlantic לכדו אותי עם You're Turning into John Wayne שלהם. גם כן לכדו, עם דג שמשתוקק להיתפס ברשת כמוני זאת לא באמת חוכמה גדולה. לקח לי לפחות דקה להתאפס על עצמי בעת שצפיתי בקליפ לראשונה - כל כך גרוטסקי נראה ונשמע מיצג האימו הזה. וההמשך ידוע: שלום, אני ג'ון ויש לי נטייה להזיל דמעה באייטמים זולים, לבכות בקומדיות רומנטיות ולהתרגש בסתר משירי אימו.
אינספור בדיחות הקשורות להופעה החיצונית ולאינטליגנציה הרגשית של חברי הלהקה מתחילות להתרוצץ באוויר (כשהסולן כמובן סופג את רוב החיצים, כיאה לפרונטמן אמיתי של הז'אנר), משפטים סטייל "אף אחד לא מבין אותי" נאמרים בליווי פרצופים מסכנים ובקיצור כיף ומצחיק לכולם. עד שבשלב מסוים אני קולט שאו שנכנסתי לדמות יותר מדי או שהשד יודע מה, אבל אני ממש נהנה מהשיר. כמו שנאמר, צוחק מי שצוחק אחרון. כך זה היה גם הפעם, כמעט שלוש שנים מאז שזה קרה לי בפעם האחרונה. כבר היו שמועות שזה נגמר ואימו מת, ואיתו מת גם הסיכוי לעוד רומן קצר ומביך בנינו. לא רק שאימו לא מת, הוא חי ושר במבטא סקוטי. Twin Atlantic לכדו אותי עם You're Turning into John Wayne שלהם. גם כן לכדו, עם דג שמשתוקק להיתפס ברשת כמוני זאת לא באמת חוכמה גדולה. לקח לי לפחות דקה להתאפס על עצמי בעת שצפיתי בקליפ לראשונה - כל כך גרוטסקי נראה ונשמע מיצג האימו הזה. וההמשך ידוע: שלום, אני ג'ון ויש לי נטייה להזיל דמעה באייטמים זולים, לבכות בקומדיות רומנטיות ולהתרגש בסתר משירי אימו.
הירשם ל-
רשומות (Atom)